הדירוג החדש של המזון
כבר לא רק קלוריות, פחמימות וסוכרים. הנושא החם בעולם התזונה הוא דירוג המזון לפי מידת העיבוד שלו
ובעיקר השפעת המזון האולטרה מעובד על הבריאות שלנו.
הגדרה: מזונות אולטרה-מעובדים הם מזונות ומשקאות, שעברו עיבוד בשיטות טכנולוגיות-תעשייתיות על מנת לשפר צורה, צבע וטעם וכן על מנת להאריך את חיי המדף שלהם. למזונות אלה בדרך כלל מוסיפים גם תוספי מזון.
מדוע מזון אולטרה מעובד מסוכן? במחקרים שונים נימצא קשר בין צריכת מזון אולטרה מעובד להשמנה, סוגים שונים של סרטן , מחלות לב וכלי דם, מחלות מעי דלקתיות. אצל נשים בהריון שצרכו מזון אולטרה מעובד נמצא סיכון לסוכרת הריון, רעלת הריון ואצל ילודים עליה בסיכון להפרעות קשב וריכוז
מדוע מזון אולטרה מעובד לא בריא לנו? מזונות אולטרה-מעובדים עשירים בסוכרים מוספים, נתרן ושומן מתועש. צריכת מזון אולטרה מעובד מחליפה את הצריכה של מזונות עם ערכים תזונתיים גבוהים יותר, כמו ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות וכד'. מזונות אולטרה- מעובדים, המאופיינים גם בטעמים חזקים ומרקמים ייחודיים, הם בעלי צפיפות קלורית גבוהה, תורמים פחות לתחושת השובע, מעודדים צריכה מוגברת ולא מבוקרת וכך יכולים לגרום לעלייה במשקל ולהשמנה.
הם עלולים לגרום לעידוד תהליכים דלקתיים, היווצרות של חומרים מסרטנים בתהליכי העיבוד התעשייתי, הפרת האיזון של חיידקי המעי,התמכרות בשל השילוב של הימצאות טעמים חזקים ומרקמים ייחודיים. כמו כן, זמינותם הגבוהה ונוחות הצריכה שלהם, לצד מסעי שיווק אינטנסיבי לילדים ולבני נוער, עשויים להביא לצריכתם באופן בלתי מבוקר ולהשמנה
אחת הדרכים לדרג את מידת העיבוד של המזון היא שיטת נובה (NOVA) אותה הוביל החוקר קרלוס מונטריו:
קבוצה 1:
מזון לא מעובד או מעובד מינימלית הנו מזון בסיסי שלא עבר תהליכים משמעותיים כגון – פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים למינהם, חלב, ביצים, עוף ודגים.
קבוצה 2:
רכיבים קולינריים מעובדים כגון שמן, סוכר ומלח.לא נאכלים לבד בדרך כלל.
קבוצה 3:
מזון מעובד-זהו בעצם שילוב של מזונות מקבוצה 1 עם תיבול והכנה ביתית בזכות מזונות מקבוצה 2. כגון חביתה, חמין, מרק ביתי ועוד. מזונות אלו, כל עוד הם נצרכים ומתובלים במידה, הנם חלק מתזונה בריאה.
קבוצה 4:
מזון אולטרה-מעובד- מזונות המיוצרים בתעשיית המזון ושמבוססים על נגזרות מזון ולא על המזון עצמו. מיוצרים בתהליכים תעשייתיים שאינם מוכרים במטבח הביתי ומוספים אליהם תוספי מזון לשינוי הצבע, הטעם והמרקם. מוצרים אלו נארזים בצורה המוכנה לאכילה ולכן נאכלים בכל מקום ובכל זמן.
המצב בעולם- במדינות מפותחות כמו קנדה, בריטניה וארצות הברית צריכת המזון אולטרה מעובד היא הגבוהה ביותר ומגיעה לכ- 60-80% מסך צריכת האנרגיה
המצב בישראל- על פי סקר לאומי בנושא בריאות ותזונה (מב"ת) מישראל, צריכת מזון אולטרה מעובד מהווה כ- %35 מסך צריכת האנרגיה בקרב מבוגרים וכ- %50 מסך צריכת האנרגיה בקרב בני נוער
המלצות : בעשור האחרון החלו מספר מדינות ביישום של מדיניות ציבורית במטרה להפחית את הצריכה שלמזון אולטרה מעובד ומשקאות ממותקים. מדיניות זו כוללת שילוב של מספר מהלכים, ביניהם: פרסום המלצות תזונתיות לאומיות, סימון מזון בחזית האריזה, מיסוי על מזון מזיק, הגבלה על פרסום מזון מזיק לילדים, חינוך תזונתי ושינוי המזון המוגש במערכת החינוך.
הנחיות נוספות:
- יש להמעיט ככל הניתן בצריכה של מזון אולטרה מעובד מכל קבוצות המזון ולהגביר צריכת מזון גולמי או מזון מעובד מינימלית
- יש לשים לב לסימון התזונתי על אריזון מזון: מדבקות אדומות לסוכר, שומן ומלח
- מספר רכיבים רב ברשימת הרכיבים מעיד על מזון מעובד
- שמות הרכיבים שאינם מוכרים לכם ואינם ניתנים לייצור בהכנה ביתית מעידים על מזון אולטרה מעובד
- בטבלת הערכים התזונתיים שימו לב כמה כפיות סוכר יש במוצר
*מתוך נייר עמדה של משרד הבריאות בנושא מזון מעובד*
